פסק-דין בתיק פר"ק 56455-10-12

בקשת הפירוק שבפני נראית, במלוא הכבוד הראוי, כנסיון לעשות שימוש בהליך פירוק באורח שספק אם הוא הולם את כוונת הדין. עניין לנו במבקשת הטוענת לחוב, לטובתה, על סך 300,000 דולר, וזאת בלא שהדבר מגובה בפסק-דין , אלא אך ורק בטענה חוזית, אשר המשיבה חולקת עליה מכל וכל, וטוענת כי למבקשת חבות נגדית גבוהה בהרבה.

לא מן המותר להוסיף כי פסק הדין היחיד העומד, לעת-עתה, הינו פסק-דין המחייב דווקא את המבקשת לשלם לבעל השליטה במשיבה סך של 2.5 מליון ש"ח; המבקשת אמנם ערערה על פסק-דין זה, אולם הוא טרם נהפך, ואי לכך נקודת המוצא לדיון הינה כי הוא שריר ועומד.

ראוי לציין, כי אף אם היה ניתן עיכוב ביצוע לעניין הגביה בפועל של אותו סכום, הרי שפסק-הדין עצמו שריר ועומד מן הבחינה המשפטית, כל עוד לא נהפך בערעור; ובוודאי שאין המבקשת רשאית להתעלם ממנו, בעת שהיא מתייחסת למאזן החבויות בין הצדדים.

אכן, בנסיבות המקרה פסק הדין כנגד המבקשת ניתן לטובת בעל השליטה במשיבה, ולא לטובת המשיבה עצמה; אולם הלה הצהיר, כי בפועל הוא מוכן ומתכוון להמחות את זכות הנשיה שלו למשיבה, היא החברה בשליטתו - וספק אם ניתן לטעון כי אין הוא זכאי לכך על-פי דין.

יוצא, כי לעת-עתה, אין בפני אלא מבקשת הטוענת לחוב לטובתה, שאינו מגובה בפסק-דין, ולעומת זאת עומד לחובתה חוב גדול יותר, המגובה אף מגובה בפסק-דין, אף אם זה טרם הפך חלוט. יוצא, כי לכל הפחות עומדת למשיבה טענת קיזוז טובה, שדי בה כדי להפוך את חובה, אם הוא קיים כלל ועיקר, לשנוי במחלוקת, על כל המשתמע מכך בבקשות לפירוק חברה.

לחלופין, הרי שעניין לנו במצב הדומה במידה רבה למה שנידון בפש"ר 1828/02 א.פ השקעות (70) נ' הבנק לפיתוח התעשיה - קרי, מצב בו המבקש אינו למעשה אלא חייב של החברה המשיבה, המבצע תמרון משפטי כדי להפוך את היוצרות ולנצל מצב כלכלי בעייתי של הנושה על מנת להגיש בקשת פירוק, ושמא ללחוץ עליו בדרך זו להתפשר עימו. באותו מקרה, נדחתה בקשת הפירוק על הסף, אף בלא לקיים דיון, וזאת עקב נסיבות מיוחדות שנגעו לחשש מבהלה ציבורית עקב מצבו של הבנק לפיתוח התעשיה, זמן לא רב לאחר קריסת הבנק למסחר; נסיבות אלו אינן מתקיימות בעניין שבפני, ואי לכך הרי שלאחר שבקשת הפירוק נקבעה לדיון ונדונה לגופה, אין לי אלא לדחותה בשתי ידיים, וכך אני עושה.

אין רבותא בטענות המבקשת, אף אם הן נכונות עובדתית, בדבר חבויות אחרות ותיקי הוצאה לפועל הפתוחים כנגד המשיבה, לטובת נושים אחרים .

נושים אלו לא הגישו בקשות פירוק ולא ביקשו להצטרף לבקשת הפירוק הנוכחית, ושמא שלא בכדי. אמנם, מקום בו "כפות המאזניים מאוזנות" בכל הנוגע לבקשת פירוק, יתכן אף יתכן כי בית המשפט יתחשב אף בחבויות שכאלו והיכולת או העדר היכולת לפרעם. אולם, ספק גדול בעיני אם ניתן להשתמש באלו, מקום בו לא הוגשו בקשות הצטרפות, כדי להתגבר על ליקוי יסודי בעצם מעמדו של המבקש ויכולתו להגיש בקשת פירוק; אם לא כן, יוכל כל חייב של חברה, ושמא אף צד ג' בעל אינטרס, לנסות ולהפעיל על החברה לחץ באמצעות שימוש בחבויות ובעימותים משפטיים אחרים שלה; ושמא, דרך המומנטום המזיק של בקשת פירוק, אף להפוך את טענת חדלות הפרעון, שאין הוא קשור בה במישרין, ל"נבואה המגשימה את עצמה", וסופה שתסייע לו לשפר את מצבו בעימות משפטי מול החברה, או לחמוק מחבויותיו כלפיה; עם מצב משפטי כזה, אין להשלים ואין ליתן לו יד; והדבר אך מחזק אותי בדעתי כי לבקשת הפירוק הנוכחית אין מקום, ודינה להדחות.

אי לכך, נוכח הנימוקים נשוא החלטתי זו, קל וחומר נוכח משקלם המצטבר, דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, תשא המבקשת בהוצאות המשיבה ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,  י"ט טבת תשע"ג , 01 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: